איך להפעיל פרסום בטיקטוק: מדריך שלב-אחר-שלב לעסקים

מדריך שלב-אחר-שלב להפעלת פרסום בטיקטוק לעסקים: הגדרת קמפיין, קריאייטיב, תקציב, מדידה ומה עושים כשהתוצאות מאכזבות.

צוות העריכה של ADS Beastפורסם 8 דקות קריאה

כדי להפעיל פרסום בטיקטוק צריך לפתוח חשבון מודעות, להגדיר קמפיין עם מטרה ותקציב, להעלות קריאייטיב אנכי שעומד בכללי הפלטפורמה, לחבר מדידה לדף הנחיתה, ולהריץ תוך בדיקה שוטפת של עלות לקליק, עלות לתוצאה ומספר ההמרות. התקציב היומי חייב לעבור את הסף שהפלטפורמה דורשת, וההצלחה נקבעת בעיקר באיכות הקריאייטיב ובהתאמה בין המודעה לדף.

בקצרה

  • פרסום בטיקטוק דורש חשבון מודעות נפרד, תקציב יומי שעובר את הסף של הפלטפורמה, וקריאייטיב בפורמט אנכי שמתאים לפיד.
  • התקציב היומי המינימלי הוא יותר מ-50 דולר ברמת הקמפיין ויותר מ-20 דולר ברמת קבוצת המודעות.
  • הקריאייטיב הוא הגורם המרכזי שקובע אם הגולש עוצר לגלול; קהל והצעת המכר מגיעים אחריו.
  • בלי מדידה מחוברת אי אפשר לדעת אם הקמפיין עובד, כי אין מספר קסם אחד שמתאים לכל עסק.
  • לפני העלאה בודקים שהטקסט והקריאייטיב עומדים בכללי הפלטפורמה ושדף הנחיתה עובד במובייל.

מה צריך לפני שמתחילים לפרסם בטיקטוק

לפני פתיחת קמפיין ראשון צריך חשבון מודעות עסקי, דף נחיתה שעובד בטלפון, קריאייטיב מוכן, ומדידה שמחוברת לדף. בלי ארבעת אלה אפשר להעלות מודעה, אבל אי אפשר לדעת מה היא עשתה.

חשבון המודעות נפתח בנפרד מהחשבון האישי. זה נכון לכל עסק, גם אם הוא כבר מפרסם בערוצים אחרים. מי שמנהל במקביל קמפיינים בפלטפורמות אחרות מכיר את השלב הזה מהקמת קמפיין ממומן בפייסבוק, וההיגיון דומה: חשבון, אמצעי תשלום, הרשאות, ואז קמפיין.

דף הנחיתה הוא נקודת התורפת הנפוצה. רוב הצפיות בטיקטוק מגיעות מהטלפון, ואם הדף נטען לאט או שהכפתור לא נוח ללחיצה, התנועה נשרפת בלי קשר לאיכות המודעה. בדקו את הדף על טלפון אמיתי, לא רק במצב תצוגה במחשב.

מדידה היא מה שהופך קמפיין לניתן לניהול. בלי לדעת כמה עלה כל קליק וכל המרה, כל החלטה בהמשך היא ניחוש. חברו את המדידה לדף לפני העלייה הראשונה, לא אחרי.

הגדרת קמפיין בטיקטוק. בחירת מטרה: תנועה, לידים או מכירות - מטרה אחת לקמפיין; הגדרת קהל: מיקום, גיל, עניין או חיפוש רחב; קביעת תקציב: מעל הסף היומי של הפלטפורמה; קריאייטיב ווריאציות: שתיים עד ארבע גרסאות לאותו רעיון; בדיקה לפני עלייה: כללים, דף במובייל ומדידה מחוברת
סדר הפעולות מפתיחת חשבון ועד העלייה לאוויר

איך מגדירים קמפיין בטיקטוק, שלב אחרי שלב

ההגדרה מתבצעת לפי סדר קבוע: מטרה, קהל, תקציב, קריאייטיב, ואז בדיקה לפני פרסום. הסדר חשוב כי כל בחירה מצמצמת את מה שאפשר לשנות אחר כך בלי לפגוע בלמידה של המערכת.

  1. בוחרים מטרה שמתאימה למה שהעסק רוצה להשיג: תנועה, לידים או מכירות. המטרה קובעת איך המערכת תחפש את הקהל.
  2. מגדירים קהל לפי מיקום, גיל, עניין או התנהגות. אפשר גם להשאיר את המערכת לחפש קהל רחב יותר, אבל אז קשה יותר להסיק מסקנות בהמשך.
  3. קובעים תקציב יומי שעובר את הסף של הפלטפורמה. תקציב נמוך מהסף לא ירוץ.
  4. בונים קבוצת מודעות עם קריאייטיב אחד או כמה וריאציות. וריאציות מאפשרות להשוות מה עובד.
  5. מגדירים את היעד שהעסק רוצה למדוד, ומחברים אותו לדף או לאירוע במדידה.
  6. עוברים על הטקסט והקריאייטיב מול כללי הפלטפורמה לפני שליחה לאישור.
  7. מריצים, וממתינים שהמערכת תתחיל לצבור נתונים לפני שמשנים משהו.

שינוי תכוף מדי בקמפיין מאפס את הלמידה. אם משנים קהל, תקציב וקריאייטיב באותו יום, אי אפשר לדעת מה גרם לשינוי בתוצאה.

איך בוחרים מטרה וקהל בלי לפזר את התקציב

מטרה אחת לקמפיין, קהל אחד לבדיקה ראשונה. פיצול יתר של תקציב קטן על פני כמה קהלים ומטרות מייצר מעט נתונים בכל תא, וקשה להסיק מהם משהו.

המטרה צריכה לשקף את הפעולה שהעסק רוצה. אם המטרה היא תנועה, הנתון המרכזי הוא עלות לקליק. אם המטרה היא לידים או מכירות, הנתון המרכזי הוא עלות לתוצאה. אלה שני עולמות שונים מבחינת תקציב וקריאייטיב, וקמפיין שמנסה להשיג את שניהם יחד מחליש את שניהם.

לגבי קהל, שאלו את עצמכם מי actually קונה. בטיקטוק הקהל מגיב לקריאייטיב שמרגיש כמו תוכן, לא כמו פרסומת. קהל מדויק עם קריאייטיב גרוע יוביל לתוצאה גרועה, וקהל רחב עם קריאייטיב טוב לפעמים מפתיע לטובה. לכן מתחילים בקהל אחד, מריצים, ומשווים.

תקציב מינימלי מול מורחב. רמת קמפיין: יותר מ-50 דולר ליום; רמת קבוצת מודעות: יותר מ-20 דולר ליום; תקציב מינימלי: בדיקה ראשונית של תנועה ותוצאות; תקציב מורחב: אחרי שיש נתונים שמראים מה עובד
מתי מתאים כל סוג תקציב ומה בודקים בכל שלב

מה עושים עם הקריאייטיב

הקריאיאייטיב הוא הגורם הראשון שקובע אם הגולש עוצר לגלול. בטיקטוק הפיד ממהר, והמודעה מתחרה על תשומת לב עם תוכן שאינו פרסומי.

מבחינה מעשית, קריאייטיב טוב לפלטפורמה הזו הוא אנכי, ברור מהשנייה הראשונה, ומראה את המוצר או השירות בפעולה. אין צורך בהפקה יקרה. יש צורך בכך שהצופה יבין תוך רגע מה מוצע לו ולמה שווה לו להמשיך.

הכנת כמה וריאציות היא הדרך לבדוק מה עובד. הריצו שתיים עד ארבע גרסאות לאותו רעיון, כל אחת עם פתיח שונה, והשוו ביניהן בתוך אותו קמפיין. כך מבודדים את מה שהשתנה.

טקסט המודעה חייב לעמוד בכללי הפלטפורמה. מודעה שנפסלת בגלל ניסוח או תוכן מבזבזת זמן, ולפעמים גם פוגעת בחשבון. אם משהו בכללים לא ברור, קראו את המסמך הרשמי של טיקטוק ולא תנחשו.

תקציב: כמה צריך ואיך קובעים

התקציב היומי המינימלי בפרסום בטיקטוק הוא יותר מ-50 דולר ברמת הקמפיין ויותר מ-20 דולר ברמת קבוצת המודעות. מתחת לסף הזה הקמפיין לא ירוץ.

מעבר לסף, כמה להשקיע תלוי במטרה, בקהל ובתחרות על אותו קהל. אין מספר אחד נכון לכל עסק. הדרך הזהירה היא להתחיל מהמינימום, לראות כמה תנועה ואילו תוצאות זה מייצר, ולהעלות בהדרגה לפי מה שעובד.

העלאה מדורגת חשובה משתי סיבות. ראשית, היא מונעת בזבוז על קמפיין שלא עובד. שנית, שינוי חד בתקציב משבש את הלמידה של המערכת, וקשה יותר להבין מה קרה לנתונים.

היבטתקציב מינימליתקציב מורחב
רמת קמפייןיותר מ-50 דולר ליוםנקבע לפי המטרה והתוצאות שנמדדו
רמת קבוצת מודעותיותר מ-20 דולר ליוםנקבע לפי מספר הקבוצות והקהלים
מתי מתאיםבדיקה ראשונית של תנועה ותוצאותלאחר שיש נתונים שמראים מה עובד
מה בודקיםעלות לקליק ועלות לתוצאהיציבות התוצאה לאורך זמן

איך יודעים אם הקמפיין עובד

בודקים את הנתונים שהמערכת מציגה: עלות לקליק, עלות לתוצאה ומספר ההמרות. אין מספר קסם אחד שמתאים לכולם, כי התוצאה תלויה במוצר, במחיר ובקהל.

הכלל המעשי הוא השוואה פנימית. השוו בין קבוצות מודעות בתוך אותו קמפיין, לא למספר חיצוני שאין לכם דרך לאמת. קבוצה שמוציאה יותר תוצאות באותה עלות היא המנצחת, גם אם המספר המוחלט נראה נמוך.

אל תסתמכו על תחושה. קמפיין שמרגיש טוב אבל מייצר עלות תוצאה גבוהה מההכנסה שהוא מביא הוא קמפיין מפסיד. קמפיין שנראה משעמם אבל מייצר לידים בזול הוא קמפיין שצריך להגדיל.

חשוב גם לזכור שהמערכת צריכה לצבור נתונים לפני שאפשר להסיק מסקנות. עצירה מוקדמת מדי, אחרי כמה שעות, לא מלמדת כלום.

מה עושים כשהמודעה לא מביאה תוצאות

מסתכלים קודם על הקריאייטיב, כי בטיקטוק הוא מה שקובע אם עוצרים לגלול. אחר כך בודקים את הקהל ואת הדף שאליו מגיעים הגולשים. לפעמים הבעיה היא לא בקמפיין אלא בהצעה עצמה.

סדר הבדיקה הזה חוסך זמן. אם אנשים לא עוצרים, אין טעם לבחון את דף הנחיתה, כי אף אחד לא הגיע אליו. אם אנשים עוצרים אבל לא לוחצים, הבעיה בטקסט או בהבטחה. אם הם לוחצים ולא ממירים, הבעיה בדף או בהצעה.

לפעמים הקמפיין תקין לחלוטין וההצעה עצמה לא מספיק אטרקטיבית. במקרה כזה כדאי לשנות את מה שמציעים, לא רק את המודעה. מחיר, מבצע, או דרך ההרשמה יכולים להיות הגורם, ולא הפורמט.

איך מודדים נכון ומחברים את הנתונים

מדידה נכונה מתחילה בהגדרה של מה נחשב תוצאה, וממשיכה בחיבור בין המודעה לדף לאירוע שמסמן את התוצאה. בלי זה אין דרך לדעת מה הקמפיין השיג.

הנתונים המרכזיים שמסתכלים עליהם הם עלות לקליק, עלות לתוצאה ומספר ההמרות. אלה שלושה מספרים שמתארים שלבים שונים במסע של הגולש: כמה עולה להביא אותו, כמה עולה לגרום לו לפעול, וכמה פעמים זה קרה.

השוואה בין ערוצים היא כלי שימושי למי שמפרסם ביותר מפלטפורמה אחת. כדי להשוות נכון צריך להבין איך כל פלטפורמה סופרת קליקים והמרות, אחרת ההשוואה מטעה. מי שמנהל קמפיינים במקביל יכול להיעזר בהיכרות עם המכניקה של פרסום באינסטגרם, שם חלון הייחוס והאטריבוציה עובדים אחרת מאשר בטיקטוק.

טעויות נפוצות בפרסום בטיקטוק ואיך לזהות אותן מראש

הטעות הנפוצה ביותר היא קריאייטיב שנראה כמו פרסומת. בטיקטוק זה עובד פחות טוב מאשר תוכן שנראה טבעי בפיד.

טעות שנייה היא שינוי תכוף של יותר ממשתנה אחד בכל פעם. אם משנים קהל, תקציב וקריאייטיב יחד, אי אפשר לדעת מה השפיע.

טעות שלישית היא דף נחיתה שלא נבדק במובייל. רוב התנועה מגיעה מהטלפון, ודף כבד או כפתור לא נוח מאבדים אותה.

טעות רביעית היא עצירה מוקדמת מדי. קמפיין צריך לצבור נתונים לפני שאפשר להסיק ממנו משהו.

טעות חמישית היא התעלמות מכללי הפלטפורמה. מודעה שנפסלת מבזבזת זמן, ולפעמים גם פוגעת בחשבון.

איך לנהל קמפיינים בכמה ערוצים בלי לאבד שליטה

ניהול כמה ערוצים במקביל דורש מקום אחד שבו רואים את הנתונים של כולם. אחרת כל החלטה מתבצעת על בסיס חלקי של התמונה.

עסק שמפרסם בטיקטוק ובמקביל בערוצים אחרים צריך להשוות עלות תוצאה בין הערוצים, ולפנות תקציב למקום שמייצר תוצאה בזול יותר. זה נכון גם אם הערוצים האחרים הם גוגל, מטא או טלגרם. מי שמפרסם גם בטלגרם יכול להיעזר בהיכרות עם השקת קמפיינים וקניית שטחי פרסום בטלגרם, שם כללי המשחק שונים לגמרי.

אם אין ידע פנימי לנהל את כל הערוצים, יש שתי דרכים: לשכור מומחה, או לעבוד עם פלטפורמה שמרכזת את הניהול. הבחירה תלויה בתקציב וברמת המעורבות שהעסק רוצה. מי ששוקל להביא איש מקצוע יכול לקרוא מתי כדאי לשכור מומחה גוגל אדס ואיך לבחור נכון, כי אותם שיקולים חלים גם על טיקטוק.

למי שמעדיף לא להעביר את הניהול לידי אחרים, קיימות פלטפורמות שמאפשרות להריץ קמפיינים ממומנים עם פלטפורמת AI במקום סוכנות, שבהן העסק שולט בהחלטות והמערכת מכינה את הקמפיין.

מה בודקים לפני שמעלים מודעה

הבדיקה שלפני העלייה חוסכת דחיות ופסילות. היא קצרה ומכסה ארבעה תחומים.

  • הטקסט והקריאייטיב עומדים בכללי הפלטפורמה. מודעה שלא עומדת בהם תיפסל.
  • דף הנחיתה עובד במובייל ונטען מהר. רוב הצפיות בטיקטוק מגיעות מהטלפון.
  • המדידה מחוברת ומזהה את הפעולה שנחשבת תוצאה.
  • התקציב היומי עובר את הסף, אחרת הקמפיין לא ירוץ.
  • הוגדרה מטרה אחת וקהל אחד לבדיקה הראשונה.

הצעד הבא

הדבר המעשי הבא הוא לפתוח חשבון מודעות, להגדיר קמפיין ראשון עם מטרה אחת ותקציב מינימלי שעובר את הסף, ולהעלות שתי וריאציות של קריאייטיב. אם אתם רוצים שההכנה וההגדרה ייעשו במערכת אחת עם בקרה שלכם על כל שלב, אפשר להתחיל מאיך להפעיל פרסום בטיקטוק: מדריך שלב-אחר-שלב לעסקים.

מאמרים קשורים